דחיית תביעה רכושית לאור קיומם של הסכם גירושין והסכם לחיים משותפים

דף הבית » הסכמי ממון וגירושין » דחיית תביעה רכושית לאור קיומם של הסכם גירושין והסכם לחיים משותפים

תמ"ש 25442-09-12, ניתן על ידי כב' השופטת סנונית פורר ביום 24.02.2015

בית המשפט נדרש לסוגיה – האם הסכם הגירושין נזנח ומשכך הינו חסר תוקף ואם יקבע שאכן כך אזי האם יש לראות את הצדדים כנשואים או כידועים בציבור?

הצדדים היו נשואים זה לזו כ – 22 שנים והחליטו להתגרש. במסגרת הליך של גישור חתמו על "הסכם ממון וגירושין" שאושר כדין בבית המשפט ובמסגרתו הסדירו את נושאי המשמורת, מזונות, הסדרי ראייה וכן את כל ההסדרים הרכושיים (דירת מגורים, זכויות סוציאליות וכיוצ"ב).

כעבור שנתיים ממועד הפרידה חזרו הצדדים לחיות יחדיו, ללא נישואים וחתמו על "הסכם חיים משותפים", במסגרתו הסדירו את התנהלותם הכלכלית במהלך חייהם המשותפים וכן את החלוקה הרכושית שתחול בעת פרידה. הסכם זה קבע, בין היתר, כי בעת פרידה כל צד יקבל את המגיע לו על פי הסכם הגירושין.

לאחר חזרתם של בני הזוג לחיות יחד בפעם השניה, רכש הגבר, בין היתר, דירת מגורים שנרשמה על שמו בלבד ובה התגוררו הצדדים עד לפרידתם האחרונה.

בחלוף 12 שנים ממועד חזרתם לחיים משותפים חל הקרע שהביא לפרידתם הסופית של בני הזוג ובעקבות זה הגישה האישה תביעה זו לאיזון משאבים בכל הנוגע לרכוש שנרכש על ידי הגבר במהלך חייהם המשותפים. הגבר מצדו, הגיש תביעה לסילוק יד מדירת המגורים שרכש ואשר ממנה מסרבת האישה להתפנות.

האישה טוענת לשיתוף רכושי מלא החל ממועד נשואיהם הראשונים ועד למועד הקרע האחרון ובפרט טוענת לשיתוף רכושי מאז חזרתם לחיות יחד ועד למועד הקרע האחרון. את טענותיה מבססת האישה על הטענה לפיה, אין תוקף להסכם הגירושין לאור העובדה כי הוא נזנח עקב חזרתם לחיות יחד כנשואים לכל דבר ועניין. הגבר טוען להפרדה רכושית מוחלטת בהתאם לאמור בהסכם גירושין ובהסכם לחיים משותפים שאושרו כדין ואשר מעולם לא נדרש, בכל דרך שהיא לבטלם (לא בדרך של פתיחת הליך על פי החוק ולא על פי התנהגות הצדדים).

בית המשפט קבע כי גם הסכם הגירושין, עליו גם מתבסס ההסכם לחיים משותפים וגם ההסכם לחיים משותפים הינם תקפים וזאת מן הטעמים הבאים:

א. הצדדים הגיעו להסכמות שנוסחו בקפידה בהסכם מפורט וברור שנוסח בפשטות, תוך שימת לב לעמדות שני הצדדים. "דווקא אותה פשטות ניסוח ואי תחכום, יש בה כדי להעיד על האוטנטיות של ההסכם וכי הוא משקף את הסכמות הצדדים באותה עת".

ב. לאורך כל שנות חייהם המשותפים, לאחר חזרתם לחיות יחד, נהגו הצדדים בפועל, בהפרדה רכושית מוחלטת (הקפידו על הפרדה של החלטות כל אחד לגבי רכושו וענייניו הכלכליים).

ג. תפקידו של ביהמ"ש בתביעות רכוש אינו לקבוע "יש מאין", כי אם לשקף ולקבוע את זכויות הצדדים בהתאם למערכת הכלכלית שהם עצמם החילו עליהם וכן לאור התנהגותם בפועל על פני ציר הזמן.

ד. אין ספק שהצדדים חזרו לחיות יחד כידועים בציבור, אולם אין הדבר הופך אותם בהכרח לשותפים מבחינה רכושית וכלכלית.

ה. אשר לדירת המגורים שנרשמה על שמו של הגבר בלבד – אמנם האישה סייעה במציאת הדירה וניהלה את התהליך מול בעלי המקצוע השונים, אולם אין הדבר הופך אותה לשותפה בעלת זכות קניינית בדירה.

ו. לאור הכרעה זו של בית המשפט ומשנקבע כי דירת המגורים שייכת לגבר בלבד, יוחזר התיק לדיון בתביעה לסילוק ידה של האישה מהדירה.