השפעת משמורת משותפת על החבות במזונות. ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של כב' השופט יעקב כהן שניתן בבית המשפט למשפחה ביום 11.12.13

דף הבית » חידושים בפסיקה » השפעת משמורת משותפת על החבות במזונות. ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של כב' השופט יעקב כהן שניתן בבית המשפט למשפחה ביום 11.12.13

בית המשפט למשפחה קבע בפסק דינו את הבאים:

ביחס למזונות:

• מדובר בהורים החולקים זמני שהות שווים עם ילדיהם – משמורת משותפת;

• גובה הכנסות ההורים דומה;

• ההורים יישאו בכלל הוצאות הקטינים, בעת שהות הקטינים עימם – קרי, בחלקים שווים;

• ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים;

• חובתו המוחלטת של האב במזונות הכרחיים לילדיו הקטינים, על פי הדין האישי היהודי, חלה אך ורק עד גיל 6 (במקרה זה גילם של הילדים הינו למעלה מגיל 6).


הסוגיה שבמחלוקת, עליה נסב הערעור שלפנינו, הינה – האם צדק בית המשפט למשפחה כאשר פטר את האב ממזונות ילדיו הקטינים, עקב היות הקטינים במשמורת משותפת של שני ההורים ?

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של האם על פסק דינו של בית המשפט למשפחה מהנימוקים הבאים:

• על פי הדין העברי, חובת האב לזון את ילדיו הקטינים עד גיל 6 הינה חובה אבסולוטית ואילו החל מגיל 6 ואילך יש להתחשב, בסוגיית חובת המזונות החלה על האב, במכלול שיקולים ונסיבות של שני ההורים כגון: סוג המשמורת, גובה הכנסות שני ההורים, צרכי הקטינים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, מידת מעורבותו של כל הורה בחיי הקטינים וכיוצ"ב.

• אין להסיק מכך שהמדובר בכלל לפיו כאשר ההורים חולקים זמני שהייה שווים עם הילדים, מדובר בפטור מלא של האב מלא מחובתו לזון את ילדיו. אולם גם על פי הדין העברי תתאפשר הפחתה במזונות שעל האב לשלם לילדיו, זאת תוך איזון ראוי בין מכלול נסיבות החיים של כל מקרה לגופו.

• אין חולק כי נטל המזונות המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת הינו גבוה יותר מהנטל המוטל עליו בהסדר אשר בו הילדים הינם במשמורת אצל האם. מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים מובילה אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר.

• הפחתת מזונות במשמורת משותפת, תעשה במשורה ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. אין חולק כי הפחתת מזונות טומנת בחובה את החשש כי אב ידרוש משמורת משותפת רק לשם קבלת הנחה במזונות בהם הוא חב ולא מתוך ראיית טובת הילדים.

• על בתי המשפט בבואם להפחית ממזונות האב, לבחון בזהירות ובקפידה את הבקשה למשמורת משותפת ולוודא כי הוגשה מתוך דאגה אמיתית לצרכי הילדים (הן הפיזיים והן הרגשיים) ולא מתוך מניע כלכלי גרידא של האב להפחתת המזונות בהם הוא חב. כן יש לוודא כי מטרת הבקשה אינה לשמש "כלי נשק" וחזית סכסוך נוספת בין ההורים.

• גם המשפט העברי ער לשינויים ולתמורות החברתיות המתחוללות עם השנים ומסקירה של תקנות חכמים עולה כי, "יש לעצב את ההלכה ולהתאימה לרוחות הזמן תוך הקפדה על ערכים קבועים ומוטמעים בבסיס הערכים היהודיים".

• לעיתים דווקא קביעת מזונות בדרך של חלוקה שוויונית (אריתמטית) ושימוש בנוסחאות קרות וקבועות עלולה להביא לפגיעה בצד אשר הילדים שוהים יותר במחיצתו. ודווקא בחלוקה לפי השיטה הלא שוויונית, ניתן מענה נכון והוגן יותר בקביעת המזונות, באופן שתואם יותר את המציאות החברתית והכלכלית.

• בעת פסיקת מזונות לילדים מעל גיל 6, יש להחיל את עקרון השוויון לפיו האב והאם חבים בחיוב זהה אולם מחויבים בפועל בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם, כאשר האב הוא החייב העיקרי והאם חייבת משנית. לשם כך יש לבחון את מכלול השיקולים כאמור לעיל ובין היתר, את אפשרויותיה הכלכליות של האם, המדור בו מתגוררים, כושר השתכרותם של ההורים והסך הנדרש לכל אחד לכלכלתו האישית וכל זאת, תוך שימת דגש על יכולתו הכלכלית של האב. הסכום שיוותר בידי כל אחד מן ההורים יאפשר לקבוע את גובה המזונות ואופן חלוקת בין ההורים בצורה ראויה ומאוזנת.

לסיכום ביחס למזונות:
• בית המשפט למשפחה קבע כי, לאור המשמורת המשותפת האב אינו חייב במזונות ילדיו בעת שהם אצל האם. לעומת זאת בית המשפט המחוזי קבע, כי נוכח מכלול השיקולים כפי שפורטו לעיל, יש לחייב את האב במחצית עלות הוצאות קטינים בעת שהם שוהים אצל האם.

ביחס למדור:

• בית המשפט למשפחה קבע שאין מקום להפחית מחובתו של האב להשתתף בדמי מדור כתוצאה מהסדר של משמורת משותפת, שכן דמי המדור (שכר דירה וארנונה) הינם קבועים ואינם משתנים בהתאם למספר הימים בהם מתגוררים הקטינים בדירת האם.

• בית המשפט המחוזי שינה גם החלטה זו וקבע כי: ראוי לחייב את האב במחצית מעלות חלקם במדור בעת שהם שוהים אצל האם.