ביטול צוואות

דף הבית » צוואות » ביטול צוואות

בית המשפט ביטל 2 צוואות של ניצולת שואה ערירית, האחת מחמת אי כשירות המנוחה לערוך צוואה וכן בגין השפעה בלתי הוגנת והשניה מחמת "מעורבות עד הצוואר" של הזוכה העיקרי בצוואה בעריכתה. ( תע (י-ם) 41361/09 ר.א נ י.א ניתן י"ע כבוד השופט שלמה אלבז, ביום 4.11.2014)

מדובר במנוחה ערירית שהותירה אחריה 3 צוואות.

מבקש קיום של הצוואה השלישית הינו בחור בן 21, עובד בתפקיד כוח עזר בבית חולים, בו הכיר את המנוחה באחד מאשפוזיה.
המתנגדים הם:

1. אדם שהיה בקשר עם המנוחה במשך 65 שנים ומשפחתו אימצה את המנוחה לחיקה כבת משפחה.
2. טיפל למנוחה בענייניה הכספיים, במסגרת עבודתו והיה איש אמונה.

בצוואה 1 (בפני עדים) הורישה המנוחה את מרבית רכושה לאדם שהכירה מזה 65 שנים, סכום כסף קצוב הורישה לבית החולים "שערי צדק" ואת מי שטיפל בענייניה הכספיים מינתה למנהל עיזבונה.

שנתיים לאחר מכן חתמה על צוואה 2 (בפני עדים) במסגרתה הורישה המנוחה מחצית מרכושה לאדם שהכירה 65 שנים ואת המחצית הנוספת הורישה לבחור שטיפל בעניינה הכספיים על מנת שזה יקים קרן שמטרתה טיפול וסיוע לבעלי חיים והוא אף זה שינהל אותה. אולם, לא נקבע בצוואה מה יהיה שיעור ההשקעה באותה קרן.

שלוש שנים מאוחר יותר חתמה המנוחה על צוואה 3 (בפני נוטריון). בצוואה זו הורישה המנוחה את כל רכושה לבחור הצעיר אותו הכירה באחד מאשפוזיה בבית החולים בו עבד בתפקיד כוח עזר. הצוואה נערכה בביתה של המנוחה ע"י נוטריון שהגיע לביתה משום שבאותה עת התקשתה המנוחה ללכת.

בית המשפט בחן תחילה את ההתנגדות לתוקפה של הצוואה השלישית והאחרונה של המנוחה וקבע כי דין הצוואה להתבטל וזאת מהנימוקים הבאים:

• החוק קובע, שעל הנוטריון, בטרם יאשר עשיית פעולה של אדם המאושפז או מרותק למיטתו, לראות תעודה רפואית שתעיד על כשירותו של אותו אדם לבצע את הפעולה ואף לצרף את התעודה לאישור.

במקרה זה לא הוצג כל מסמך רפואי בפני הנוטריון בטרם אישר את הצוואה ומשכך לא הוכח מצבה הרפואי של המנוחה החולה וכשירותה לערוך צוואה, בעת עריכת הצוואה.

• מומחה בנוירולוגיה שמונה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי בשנה שקדמה לעריכת הצוואה ה – 3 ועד למותה סבלה המנוחה מפגיעה מוחית שפגעה בכישוריה לקבל החלטות.

• גם מעדויות נוספות שהובאו בפני בית המשפט עולה כי במהלך השנה שקדמה לעריכת הצוואה ה – 3 חל שינוי ניכר בהתנהגותה של המנוחה (לא הגיבה לשאלות שנשאלה, נראתה מבולבלת).

• מכלל העדויות עולה כי בעת עריכת הצוואה ה – 3 המנוחה לא יכלה להבחין בטיבה של הצוואה¹ וכן כי היורש העיקרי בה ניצל את המנוחה, גרם לה לפתח בו תלות עד כדי כך ששלל ממנה את רצונה החופשי לצוות וגרם לה לערוך את הצוואה לטובתו.

לאחר שקבע בית המשפט כי הצוואה ה – 3 בטלה, עבר לבחון את הצוואה ה – 2 וקבע כי אף צוואה זו דינה להתבטל וזאת מהנימוקים הבאים:

• המסמכים והנתונים שהובאו במסגרת ההתנגדות לצוואה ה – 3 ביססו החששות גם ביחס לנסיבות עריכת הצוואה ה – 2 לפיהן:

– מתקיימת הכרות קרובה ורבת שנים בין "היורש העיקרי" ועורך הדין שערך את הצוואה בפועל.

– בצוואה קיים כשל בניסוח כאשר מצד אחד "היורש העיקרי" יורש את מחצית כספיה של המנוחה ומצד שני מוטל עליו להקים קרן שמטרתה טיפול בבעלי חיים, ללא כל התייחסות לשיעור ההשקעה אותו מעוניינת המצווה להשקיע באותה קרן. כשל זה אף מעורר ספק האם יוגשם רצונה של המנוחה לפעול למען אגודות שפועלות לטובת בעלי חיים בישראל.

– "היורש העיקרי", היה מעורב למעשה בעריכת הצוואה, החל מכתיבת תוכנה וכתיבת הערות ביחס אליה ועד לזימון העדים לחתימה על הצוואה במשרדו, "מעורבותו בעריכת הצוואה הגיעה עד צוואר".

• עם ביטולה של הצוואה ה – 2 יש להגיש בקשה לקיום הצוואה ה – 1 .

¹ המבחנים שנקבעו בפסיקה לפירוש הביטוי: "להבחין בטיבה של צוואה" הם: מודעות המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, ידיעתו בדבר היקף רכושו וזהות יורשיו, מודעות לתוצאות הצוואה על יורשיו והיכולת לפרש נכון את המציאות הסובבת אותו