תביעת הבעל – בגין הוצאת לשון הרע על ידי האישה
בית המשפט בחן את הסוגיה – האם פרסום "פוסט" משפיל ומבזה על ידי האישה, בגנותו של בעלה בפייסבוק, נכנסת תחת הגדרת "לשון הרע" כנדרש בחוק איסור לשון הרע ? וקבע כי:
• ההודעה שהעלתה האישה לדף הפייסבוק שלה מנוסחת בלשון בוטה ומעליבה ומשולבים בה ביטויי סלנג העולים כדי כינויי גנאי. כמו כן משפורסמה בפייסבוק שהינו רשת חברתית, הרי שהייתה מיועדת לצפיית אנשים נוספים זולת הבעל ומשכך נופלת ההודעה בגדר חוק איסור לשון הרע.
• זכותה של האישה לחלוק תחושותיה עם חבריה, בני משפחתה ועם כל מי שחפצה בכך, אולם אין בכך היתר להטחת עלבונות קשים ומבזים והכפשת הבעל בפומבי באמצעות רשת חברתית המאפשרת נגישות וחשיפה רבה לתכנים למספר רב של אנשים.
• "הרשת החברתית איננה דומה למשלוח דבר דואר פרטי ויש לשמור שלא להפוך השימוש בה להפקר. הכותב הודעות ברשת החברתית פייסבוק או ברשת אחרת, חייב להיות מודע לכך שיש השלכות להודעה העשויה להיקרא על ידי מספר קוראים נוסף ובפרט כאשר איננה ממוענת לאדם אחד בלבד, אלא לקהל צופים גדול יותר. מעשה זה מחריג את ההודעה מגדר הפרט והופכו לנחלת הכלל".
הפיצוי הכספי בתביעות בעילה של "לשון הרע" נועד להשיג 3 מטרות:
– לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע
– לתקן את הנזק שנגרם לשמו הטוב
– למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע
בכל מקרה, בעת פסיקת פיצוי כספי בעניין זה, ייקח בית המשפט בחשבון את טיב הפרסום, היקפו, אמינותו, מידת פגיעתו והתנהגות הצדדים (כמו למשל התנצלות הפוגע עשויה להקטין את שיעור הפיצוי).
במקרה דנן הבעל לא הוכיח בפועל את הנזק שלטענתו נגרם לו והסתמך על הסעיף בחוק המאפשר לו קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
• כשמדובר בסכסוך בין בני משפחה מוסיף בית המשפט לשיקוליו היבט נוסף לפיו, מחד, יש לנקוט משנה זהירות על מנת שלא להעמיק את הסכסוך ומאידך לאפשר קבלת פיצוי לאדם שנפגע מבן משפחתו אשר הכפיש את שמו ברבים והוציא כנגדו לשון הרע. בית המשפט פסק לבעל קבלת פיצוי כספי מהאישה בסך של 50,000 ₪.
תביעת האישה – בגין פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע על ידי הבעל
הבסיס לתביעתה של האישה היה תכתובות דוא"ל שהדפיס הבעל מתיבת הדואר הפרטי שלה ושלח אותן לאביה.
בית המשפט בחן את סוגית הגנת הפרטיות בכל הקשור לתיבת דוא"ל פרטית וקבע כי אכן הבעל פגע בפרטיותה של האישה, כאשר חדר לתכתובות הדוא"ל הפרטי שלה, מהנימוקים הבאים:
• על פי הפסיקה הרווחת וכן מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – הזכות לפרטיות מוקנית לכל אדם אשר זכאי לצנעת חייו ואין נכנסים לחייו הפרטיים לרבות לכתביו ללא רשותו.
• "החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, הוא אוצר בתוכו, תכופות, מידע פרטי, אישי ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים" .
• הבעל אכן קרא את הדוא"ל של האישה והעבירו מודפס לאביה אולם עשה כן ללא הרשאתה (ויש צורך בהסכמה קונקרטית ומוכחת).
• תכתובות שנשלחות מתיבת דוא"ל פרטית, בהן מעלה אדם את תחושותיו ורגשותיו, הן פרטיות! תכתובות אלה הן חלק מאותו "מרחב" וירטואלי – פרטי, של האדם עצמו גם למול בן זוגו. הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את זכותם לפרטיות זו כלפי זה.
• תיבת דוא"ל כשמה כן היא " ת י ב ה " ורק הבעלים של התיבה רשאי לפתוח אותה, אלא אם ניתנה הרשאה לאחר. כתיבתו של דוא"ל איננה הופכת אותו לחשוף לרשות הכלל ויש להגן על כותב הדוא"ל מפני חשיפת תוכן הכתוב למי שאינו ממוען לו.
• הפיצוי הכספי בגין פגיעה בפרטיות – חוק הגנת הפרטיות מותיר את קביעת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט פסק לאישה קבלת פיצוי כספי מהבעל בסך 39,000 ₪.
• אשר לטענת האישה בדבר הוצאת לשון הרע של הבעל כנגדה – דחה בית המשפט טענתה זו וקבע, כי מאחר שאת התכתובות עצמן כתבה התובעת (האישה), הרי שהן לא יכולות להוות לשון הרע כנגד מי שכתבה אותן.