התנהגותם של הורים האחד כלפי השני, חשיפת ילדיהם לסכסוך והסתת הילדים ע"י ההורים עולה כדי הזנחת צרכיהם הרגשיים של הילדים ועשויה להביא להכרזתם כ"ילדים נזקקים". משמעות הכרזה כזו קבועה בחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולפיה:
" קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה":
1) לא נמצא אחראי עליו;
2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת נוער;
5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;
7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בדם (סינדרום גמילה) ".
מדובר בזוג הורים נורמטיביים שהתגרשו לפני כשנה וממשיכים להתנהל בביהמ"ש בהליך של משמורת על הילדים. התקשורת בין ההורים, רגשות הטינה, העוינות והאופן בו הם חושפים את ילדיהם הקטינים, מדי יום ביומו, להסתות, צעקות, גידופים, עלבונות והאשמות, פוגעים בהתפתחותם התקינה של הילדים.
הילדים במקרה שלפנינו נמצאו כמי שנכנסים תחת הגדרת סעיף 6 לעיל במובן זה ששלומם הנפשי נפגע ועלול להמשיך להיפגע בשל הסכסוך ההורי והתנהלותם של ההורים זה כלפי זו.
לאור האמור, הופנו ההורים על ידי בית המשפט ללשכת הרווחה לקבלת טיפול והדרכה הורית, אך לא שיתפו פעולה עם גורמי הסיוע ברווחה ולא עמדו בשום הסכם והצהרה להם התחייבו.
מתסקירי העובדים הסוציאליים עולה כי:
- ההורים מערבים באופן אינטנסיבי את ילדיהם בפרטי הסכסוך ביניהם, במטרה להסית את הילדים, עובדה שמעמידה את הילדים בחוסר ביטחון ויציבות רגשית ונפשית בקשר שלהם עם שני ההורים. ומבחינת ההורים – הקשיים הבינ-זוגיים הקיימים משליכים באופן משמעותי ביותר על המסוגלות ההורית שלהם.
- מערכת היחסים בין ההורים רוויית אלימות, מתח ועוינות, הם אינם מהססים לריב לעיני הילדים ולהלעיז זה על זו, ללא כל מודעות להשפעתם ההרסנית על נפש הילדים. מרוב כעס האחד כלפי השנייה ההורים אינם מסוגלים לראות את טובת ילדיהם. הם משאירים את הילדים בחוסר בטחון ואינם מאפשרים את הקשר היציב והתקין עם ההורה האחר.
- תחילה, ההורים שנראים נורמטיביים לכאורה, בעלי חזות חיצונית מטופחת ומרשימה הצליחו להטעות את ביהמ"ש בחזותם. אלא שלאט לאט וככל שנכנס השופט לעובי הקורה נחשפו מעשיהם הקשים של ההורים, האחד כלפי השני ולא נותר מקום לספק שהם פוגעים קשות בילדים.
לאחר שבחן את המקרה, קבע ביהמ"ש כי הילדים הינם "קטינים נזקקים" ואף מינה להם אפוטרופוס לדין מהסיבות הבאות:
- ביהמ"ש התרשם כי עוצמת הקונפליקט בן ההורים כה גדולה עד כי אינם מסוגלים להבחין בין הסכסוך שביניהם לבין טובת הילדים והחשיבות שבאי הסתתם ומשכך מהווים סכנה ממשית להתפתחותם הרגשית התקינה של הילדים. הורים כאלה, שאינם משתפים פעולה ביניהם ולא מבינים את ההשלכות של התנהגותם על הילדים, הינם הורים רשלנים אשר חושפים את ילדיהם לפגיעה רגשית קשה ביותר שעלולה להפוך לנזק בלתי הפיך.
- "המקרה שבפניי הינו דוגמה מובהקת (ורעה) להשפעתו ההרסנית של קונפליקט הורי בעצימות גבוהה ולקשיי הורים להבחין בין טובת הילדים והצורך שלהם בקשר עם ההורה האחר לבין זעמם וביקורתם על אותו הורה".
- ככלל, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים אולם, כאשר הורה אינו מקיים כראוי את חובותיו ההוריות או משתמש לרעה בסמכויותיו אלה באופן שמסכן את ילדיו, אז כחריג לכלל, רשאי בית המשפט, להתערב באוטונומיה ההורית ולעשות כל הנדרש במטרה להגן על הקטינים.
- לא מחייב שהורים יהיו נרקומנים ואלימים כדי שיסכנו את ילדיהם, הם יכולים להיות הורים שמספקים את כל צרכיהם הגשמיים והחינוכיים של הילדים. הם יכולים להיות הורים שמטפלים בחום ובאהבה בילדים, אך אם אין הם מסוגלים לטפח קשר הורה-ילד טוב בין הילדים לבין ההורה האחר, אזי הם כושלים בתפקיד המרכזי שלהם כהורים ומסכנים את הילד. באותה מידה, הורים לא צריכים להיות מדעני אטום כדי להבין עד כמה סכסוך הורי בעצימות גבוהה והעדר קשר טוב עם שני ההורים, עלול לפגוע ולהזיק להתפתחות הרגשית התקינה של הילדים.
- לאור תסקירי העובדים הסוציאליים, הכריז בית המשפט על הילדים כנזקקים וקבע הוראות לגבי שיתוף הפעולה של ההורים עם הרווחה, קיום הסדרי ראייה עם ילדיהם ועריכת אבחון מסוגלות הורית.