עריכתו של הסכם ממון בין בני זוג נחשבה בעבר למעשה חריג, בעל דימוי כמעט בלתי ראוי. התפיסה הרומנטית של קדושת הנישואין והזוגיות שאפיינה את תחילת המאה העשרים איבדה בהדרגה מכוחה, וההתייחסות למוסד החיים המשותפים כאל מוסד המכיל אלמנטים כלכליים צברה תאוצה.
עם התערערותו של מוסד הנישואין כמוסד האקסקלוסיבי לקיום חיי זוגיות ועם העלייה המתמדת בשיעור הגירושין, בפרט בעולם המערבי, חלה עליה בקרנו של הסכם הממון, ככלי להתמודד עם המורכבות הכלכלית והרגשית הכרוכה בחיים משותפים של בגירים לאורך שנים.
כיום נתפס הסכם ממון ככלי חיוני כמעט להבטחתה של מערכת יחסים כלכלית בריאה ויציבה בין בני זוג, במיוחד אלו המצויים "בסיבוב השני" לחייהם, וצברו לעצמם נכסים ואף התחייבויות כלפי ילדים, הורים וכדומה.
צריך לזכור שמערכת יחסים זוגית כורכת עימה מעין עיסקה כלכלית, שלעתים בני הזוג אינם מודעים להיקפה. בהדרגה, וככל שמערכת היחסים בין בני הזוג תופסת תאוצה, חלים על בני הזוג מערכות חוקים וכללים, מכוח מעמדם החדש כבני זוג. מאחר והתהליך נעשה בהדרגה, רבים מתעלמים מהשלכותיו של המצב החדש ו"ביום פקודה" שעה שיתייעצו עם עורך דין במסגרת הליכי פירוד, עלולים למצוא עצמם מופתעים עד מאוד.
יש חשיבות רבה לכך שבני זוג שמתחילים מערכת יחסים רצינית חדשה, ייצרו ודאות ושקיפות בנושאי הממון שביניהם, על מנת שאלה לא יעיבו על מערכת החיים המשותפת וימנעו הפתעות לא נעימות למי מבני הזוג. הסכם ממון ועריכת צוואה בצידו יכולים ואף צריכים להיות חלק מהכניסה למסגרת הזוגית החדשה, אשר תסדיר באופן מאוזן את היחסים הממוניים בין בני הזוג בסיטואציות של פירוד, פטירה וירושה ויעניקו מענה ופתרון למגוון הסוגיות שעשויות להתעורר בעתיד.
האמור לעיל נכון במיוחד לאור התגברות התופעה במסגרת החיים המודרנית, של מגורים משותפים לפני החתונה, ולעיתים אף ללא חתונה כלל, אשר הפכה לאלטרנטיבה מקובלת בקרב זוגות רבים ושונים, אשר מעוניינים לקיים ולנהל מסגרת חיים משותפת.
זוגות לאחר גירושין או התאלמנות, זוגות חד מיניים, זוגות בעלי דת שונה גם כאלה שאינם זוכים להכרה חוקית במערכת המשפט הישראלית, אינם עוד בגדר תופעה חריגה בחברה הישראלית. על פי רוב, בני זוג בשלב זה של חייהם, הספיקו לרכוש לעצמם השכלה, לבנות לעצמם קריירה, לצבור נכסים וזכויות סוציאליות ולבסס את מעמדם הכלכלי. במקביל לצמיחה האישית של כל אחד מבני הזוג גדל רצונם להגן עבור עצמם וילדיהם, על אותם נכסים שצברו במהלך שנים.
בני זוג שחוו פרידה או גירושין, מודעים למורכבות ולסיכונים הכרוכים בהקמת תא זוגי משפחתי חדש. אולם, יחד עם זאת, יש לא מעט בני זוג, אשר נרתעים מהעלאת נושא "הסכם הממון" בפני בן הזוג השני , מחשש, שההתעסקות בתוכן הסכם שכזה, תערער את הקשר ביניהם.
אין ספק שחוסר הנוחות האמור נובע מחוסר הבנת הצדדים את הנושא. בשנים האחרונות עריכת הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים וגם בין בני זוג נשואים, הפכה לתופעה מוכרת, ממש כמו תופעת המתגרשים, אשר נישאים בשנית ובשלישית.
גם עם חתימת הסכם הממון התהליך לא הושלם. במקביל לעריכת ההסכם ולאישורו קיימת חשיבות רבה לעריכת צוואות לבני הזוג כך שבמקרה של פטירה, חס וחלילה, הרכוש של בן הזוג שנפטר יוקדש ליורשיו על פי בחירתו ורצונו.
עריכת הסכם ממון ובמקביל צוואה לכל אחד מבני הזוג, יש בה דווקא כדי לתרום לתחושת הביטחון של הצדדים במערכת הזוגית החדשה שלהם ואף עשויה למנוע תחושת קיפוח ו/או פגיעה באחד מבני הזוג או ביורשיו.
הסכם הממון והצוואות, יעגנו את חלוקת הרכוש שנצבר לכל אחד מבני הזוג בטרם כניסתו למערכת הזוגית החדשה וימנעו חיכוכים עתידיים וספקות בסוגיות אלה, במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא. צעד זה יכול לחסוך עוגמת נכס רבה בעתיד ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים, הכרוכים בהוצאות נכבדות ובקושי אישי ורגשי רב עבור שני בני הזוג.
הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בגישור, עריכת הסכמי ממון וצוואות.