חוק יחסי ממון נועד להסדיר בין בני זוג את חלוקת הרכוש שנצבר במאמץ כלכלי משותף במסגרת היחידה המשפחתית ללא כל קשר לשיקולי אשם במערכת היחסים הזוגית.
הסוגיה שעמדה בפני ביהמ"ש היא: באילו נסיבות יכול ביהמ"ש לחרוג מכללי החלוקה השוויונית ולקבוע חלוקה אחרת או לשלול חלוקה לחלוטין.
החוק קובע כלל לפיו בין בני זוג נשואים יערך איזון משאבים על מכלול נכסיהם לרבות על זכויות קניין שנובעות מעבודה אישית ומחסכון פנסיוני שצבר כל אחד מהצדדים. עוד קובע החוק כי לביהמ"ש שיקול דעת לקבוע חריגים לכלל האמור לפיהם נכסים מסוימים יאוזנו ביחס שונה או לא יאוזנו כלל וזאת משיקולי צדק והגינות.
המחלוקת עליה נסב הדיון היתה סביב שאלת הזכויות הפנסיוניות שצברה האישה במהלך עבודתה והאם הבעל שביצע ניסיון לרצוח את האישה זכאי, במסגרת איזון המשאבים, לחלוק עימה את הכספים שנצברו לזכותה בביטוח הפנסיוני שלה.
מימושו של חסכון פנסיוני בשונה מחסכון רגיל מותנה בכך שהעובד עודנו בחיים והוא משולם לעובד בתשלומים חודשיים ממועד פרישתו ועוד ליום מותו.
ביהמ"ש קבע :
• אדם שניסה בכוונה ובמודע לשים קץ לחיי אישתו לא זכאי לכספי פנסיה, התלויים בחיים אותם ניסה ליטול, שהרי אילו היה מצליח במשימתו והורג את האישה, ממילא לא היה מקבל את כספי הפנסיה שלה. משכך יש להיענות לבקשת האישה ולהוציא את רכיב הזכויות הפנסיוניות שלה מכלל איזון המשאבים שנערך בינה לבין הבעל בגין גירושיהם.
• הזכות לחיים ולשלמות הגוף כתנאי מקדמי לקיומה של מערכת יחסים בין בני אנוש: "אלימות במשפחה היא רעה חולה ודומה שכיום אין עוד ספק כי גם מערכת המשפט חייבת להתגייס להגנתם של קורבנותיה".
• הכלל הוא כי הסדרי רכוש בין בני זוג לא אמורים להוות גישה עונשית כלפי מי מבני הזוג, אולם במקרים של אלימות קשה וקיצונית, המבקשת ליטול חיי אדם נוצר מצב לפיו נשללת לחלוטין זכות היסוד של הקורבן לחיים ולשלמות הגוף. במקרים כאלה בן הזוג התוקף אינו זכאי למחצית מנכסים שהם למעשה תוצר של האנושיות של הקורבן.
• ככל שהנכס העומד לאיזון משאבים קשור ותלוי באנושיותו של בן הזוג שהפיק אותו, כך יגדל המשקל שינתן בעד הוצאתו מכלל הנכסים אותם יש לאזן.
• שיקול נוסף שעל ביהמ"ש לקחת בחשבון הוא שלאלימות עשויות להיות גם השלכות על מצבו הכלכלי של הקורבן שנאלץ למשל להפסיק לעבוד בגלל אותם לחצים המופעלים עליו במסגרת אותה אלימות ומשכך אינו צובר זכויות פנסיוניות כלל. הפגיעה היא בארגז הכלים הכלכליים שעימו יוצא כל אחד מבני הזוג מהנישואין.
• בשלילת חלוקת נכסים שוויונית אין מדובר בענישה של התוקף (שהרי זו צריכה להיעשות בהליך הפלילי), אלא בשלילת יכולתו ליהנות מפירות עבודתו של הקורבן, פרי עמלו. לא האשם במעשי בן הזוג האלים גורם לסטייה מחלוקת הרכוש השוויונית, כי אם הפגיעה באוטונומיה של בן הזוג השני. המטרה היא לתת ביטוי לפגיעה באוטונומיה אך לא לפצות את בן הזוג הנפגע בגין הנזקים שנגרמו לו.
• במקרה הספציפי נקבע כי זכויות הפנסיה הנובעות מעבודתה של האישה לא יובאו במסגרת איזון המשאבים. שאר הרכוש המשפחתי יתחלק שווה בשווה.