מדובר בבנות זוג יהודיות, תושבות ישראל המנהלות משק בית משותף למעלה מ – 5 שנים ורשומות במרשם האוכלוסין כ"נשואות" בעלות שם משפחה אחד משותף .

במהלך חייהן המשותפים, החליטו להגדיל את התא המשפחתי ולהביא ילד לעולם בהליך של תרומת זרע מתורם אנונימי ולגדלו כילד של לשתיהן לכל דבר ועניין, ללא כל חשיבות לזהותה של בת הזוג שתישא את ההיריון בגופה בפועל.

במענה לפנייתן ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיכיר גם בבת הזוג השנייה כאפוטרופסית של הקטין נאמר להן, כי בת הזוג שלא נשאה את ההיריון ברחמה, חייבת לעבור תהליך של אימוץ. זאת במסגרת הליך של אימוץ הקבוע בחוק ביחס למי שרוצה להיות מוכר כהורה של ילד שאינו ילדו הביולוגי.

המחלוקת בין בנות הזוג ליועץ המשפטי לממשלה נסובה סביב השאלות:

1) האם לאור זהותם של הצדדים (בנות אותו המין) אשר ילדו ילד מתרומת זרע, מתחייב הליך פורמאלי של אימוץ או שמא מספיק פסק דין הצהרתי המורה על הורותו של ההורה הלא ביולוגי?

2) ככל שלא מתחייב הליך פורמאלי של אימוץ – האם על בנות הזוג לקבל תסקיר סוציאלי משרותי הרווחה?

אשר לנחיצות בצו אימוץ, בית המשפט קבע:

• בנות הזוג בענייננו ביקשו להקים תא משפחתי חד מיני וכיום, אין קיומה של הזכות למשפחה ולהורות, מושפעת משאלת זהותם של הצדדים (האם משני מינים שונים או מאותו המין).

• בהתקיים נסיבות מסוימות, ניתן לקשור קשרי הורות בין הורה לא ביולוגי לבין קטין שהינו הילד הביולוגי של בן הזוג, גם לא בדרך של אימוץ.

• טובת הילד ושלומו הינה חשיבות ראשונה במעלה והליך האימוץ בא להבטיח שמירה על עניין זה. אולם בנסיבות המקרה הנ"ל לפיהן הליכי ההולדה וההחלטה על הורות נעשו במשותף, ניתן להבטיח את טובת הילד גם בדרך שאינה אימוץ.

• בנות הזוג במקרה הנדון רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין, מקיימות מערכת זוגית מספר שנים וקיבלו החלטה מושכלת ומשותפת להביא ילד לעולם באמצעות בנק הזרע. כמו כן ניתן להסיק, בנסיבות המקרה הנדון, על קיומה של כוונה אמיתית והסכמה של ההורה הלא ביולוגי לקבל על עצמו חובות הוריות החלות בין הורה לילדו הביולוגי.

• לפיכך, בנסיבות תיק זה, תוכר בת הזוג שלא נשאה את ההיריון ברחמה, כהורה ללא צורך בהליכי אימוץ. ההורות תרשם במרשם האוכלוסין ויתקיימו ביניהם כל החובות, הזכויות והסמכויות הקיימות בין הורה לילדו.

• מטרתה של קביעה זו הינה להקל, בנסיבות מסוימות, על זוגות חד מיניים תוך שמירה על אינטרסים אחרים הראויים להגנה כגון "טובת הילד" שלאור קביעה זו יוכל ליהנות הן כלכלית (לרשת את ההורה, לקבל ממנו מזונות ככל שיידרש וכדומה) והן פסיכולוגית ורגשית.

אשר לנחיצות בתסקיר סוציאלי מרשויות הרווחה, בית המשפט קבע:

• התסקיר נועד לבחון את טובת הקטין במסגרת התא המשפחתי המסוים בין היתר, קיומה של מערכת יחסים יציבה בין ההורים, מחויבות לקטין, מילוי תפקידים הוריים וכיוצ"ב.

• מאחר שלאור נסיבות המקרה המסוימות לא נדרש הליך של אימוץ יש להקל גם בעניין התסקיר ולהורות כי יוגש תוך זמן קצר (30 יום).